מדברי ד"ר ירמיהו לובש, נשיא ומייסד "ערוגות":

"נולדתי למשפחה שברחה מגרמניה בשנת 1939 והגיעה לארגנטינה מחוסרת כל. שם הורי התחילו את חייהם מחדש. אבי היה רופא ואמי אחות וקינסיולוגיית. גדלתי בבית פתוח בו כל אדם התקבל בסבר פנים יפות. הורי הקדישו את עצמם הן למשפחה והן לחברה. הישגים רבים נזקפים לזכותם כמו הקמת בית ספר יהודי ברמה גבוהה בבואנוס אירס בשם "תרבות", בו למדתי. מהורי ינקתי את חשיבות העזרה ליחיד כמו גם לחברה ולמדתי מהם כיצד ליישם זאת בפועל.

בשנת 1977 סיימתי את לימודי כרופא ועליתי עם אשתי שרון לארץ. כאן התמחיתי ברפואת ילדים בבית חולים, ולאחר שסיימתי התחלתי לעבוד כרופא בקהילה – בעיקר בקהילה החרדית בחיפה. הייתי אחד מהרופאים הבודדים בישראל שקיבל מטופלים מכל קופות החולים, וכך קיבלתי תמונת מצב רחבה ומדויקת אודות בעיות משפחתיות וחברתיות רבות שלא היו מטופלות. חיכיתי לזמן המתאים בו אוכל להתחיל לפעול בהתאם לתוכנית שהחלה להתגבש אצלי.

בשנת 1989 קיבלתי במרפאתי משפחה חדשה שהגיעה לעיר. התברר לי שלאם, הגב' פנינה ברקוביץ, ישנה תעודת הוראה עם התמחות בחינוך מיוחד. הצעתי לה להיות שותפה לתוכניתי להקים מסגרת עבור ילדים עם ליקויי למידה מהמגזר החרדי. מאז ועד היום, פנינה היא המנהלת המקצועית של "ערוגות" והיא עושה הכל על מנת לעזור לילדים להתגבר על הקשיים שלהם. אני, מתוקף תפקידי כנשיא ומייסד, מקדם רעיונות חדשים, דואג לתרומות ולמימון כספי ומשקיע אנרגיות רבות על מנת להמשיך ולפתח את "ערוגות" ולעזור דרכו לילד, למשפחה ולחברה כולה.

ביצענו מספר מהפכות: ערכנו מהפך תודעתי בקרב האוכלוסייה החרדית בחיפה שנרתעה מלשלוח ילדים עם קשיי למידה, עיכובים התפתחותיים ובעיות רגשיות לטיפול. העלנו את המודעות בחברה בנושא של החשיבות בהתערבות מוקדמת ככל האפשר, המשפיע על תוצאות הטיפול ועל עתידו של הילד. הצלחנו בגדול! בתחילה רוב הילדים המטופלים היו בגילאי 10-16 שנים עם קשיים משמעותיים בלמידה, ולאט לאט החלו ילדים צעירים יותר להגיע, עד שכיום גיל  הילדים המגיעים למרכז נע סביב ה – 5 שנים.

בהמשך פתחתי מעון טיפולי משולב בו משולבים ילדים עם בעיות התפתחות. ילדים אלו זוכים וגדלים בסביבה נורמטיבית – עם ילדים בעלי התפתחות תקינה, ומקבלים טיפולים במסגרת המעון.

לאחר מכן עשינו מהפכה נוספת: בחיפה לא היו גני חינוך מיוחד עבור האוכלוסייה החרדית. ילדים מתקשים שהגיעו לגיל גן – נשלחו לגן רגיל. כתוצאה מכך לא די שהילדים לא התקדמו, חמור מכך – הם נסוגו. אנו הקמנו את הגן הראשון לילדי החינוך המיוחד בחיפה עבור האוכלוסייה החרדית . לאחר ההצלחה שנרשמה בגן הראשון, פתחנו עוד 4 גנים עבור ילדים עם בעיות התפתחות שונות כולל גן אחד לדוברי אידיש. הגנים בתפוסה מלאה ויש רשימת המתנה ארוכה כדי להתקבל אליהם. התוצאות בגני חנ"מ של "ערוגות" מדברות בעד עצמן – 80% מבוגרי הגנים משולבים בכיתות א' בחינוך הרגיל!

לאורך כל השנים, חלק ניכר מהמשאבים הופנו כלפי כלל האוכלוסייה, לא רק החרדית;  פתחנו מועדון עבור בנות עולות מברית המועצות, רובן ממשפחות חד הוריות, במטרה להגן עליהן מהסביבה מלאת האלימות והסמים, שאפיינה את איזור מגוריהן. נתנו להן באופן קבוע עזרה בהכנת שעורי בית, ארוחה חמה וערכנו להן טיולים מידי פעם. המועדונית נסגרה לאחר שראינו שעולי רוסיה נקלטו בהצלחה בארץ.

לאחר מכן, לאור העולים שהגיעו לאיזור חיפה מאתיופיה והקשיים המשמעותיים שהילדים חוו בלימודים, שלחנו צוות מקצועי לבתי ספר בחיפה ובקריות לתת שיעורי תגבור באוריינות לילדים עולים מאתיופיה. בנוסף היו טיפולים רגשיים שעזרו לילדים להתגבר על הקשיים והתסכול שאפיינו אותם בתהליך הקליטה. הטיפולים היו ללא כל תשלום.

פרויקט חשוב נוסף היה לתת מענה לילדים במעון לנשים מוכות. ילדים עברו אבחון מקצועי וקבלו תגבור לימודי במטרה לעזור להם להתגבר על קשיים ולשלב אותם  בבי"ס ובחברה החדשה אליה הם יגיעו בהמשך. לאימהות נתנו טיפול רגשי קבוצתי אשר תרם להתמודדות שלהם במקלט.

הרשימה ארוכה. יש דברים שנפתחו ולאחר תקופה הופסקו בגלל חוסר תקציב.

אני ממשיך לעבוד כרופא בקהילה. אני ממשיך לעבוד בעמותת "ערוגות" כמו תמיד באופן התנדבותי ואני מרגיש שאני המרוויח מכולם: את החיוך של הילד שהצליח, את השמחה של המשפחה שרואה את השינויים לטובה….. כל זה נותן לי כוח להמשיך במסע ועל כל זה אני מודה להורי שלימדו אותי וגידלו אותי למי שאני היום, לאשתי ולמשפחתי שעומדים מאחוריי בכל עת, ולקדוש ברוך הוא שנתן ונותן לי את היכולת לתת".